האיש שהגשים חלום

לפעמים חלומות מתגשמים! חשוב לנו לספר לכם בכמה מילים, על האיש שחלם, אסף כל חייו צעצועים מכל רחבי העולם. עטף את זמנו, בקסם של חוויה,

והצליח להפוך חלום למציאות וליצור מוזיאון ייחודי במינו, שלוקח אותנו למסע שהוא חוויה.

אז מי הילד-איש שמאחורי זמן צעצוע?

נעים להכיר, ירון מינקובסקי.

נולד וגדל בתל אביב של שנות ה-60. עיר תוססת, במדינה צעירה המתפתחת בקצב מהיר. 

ירון גדל בבית צנוע, שהיה ככל הבתים בסביבתו. בימים הם, היה רק ערוץ טלוויזיה אחד, בו ניתן היה לצפות בשידורים חוזרים של הטלוויזיה החינוכית 
לצד שידורי התוכניות לילדים בערבית. בשעות הצהריים, עת שב מבית הספר, היה מאזין באדיקות לתכנית הרדיו ברשת א' - "לאם ולילד",
בה הקריאו סיפורי ילדים שאיתם יכל לעוף בדמיונו עם אווזי הבר. 

דרך קריאה חוזרת ונשנית באנציקלופדיה "תרבות", אף יכל להגיע למחוזות רחוקים וזמנים נשכחים, וכך החל חולם על ארצות ותרבויות רחוקות. 

חוויות הילדות של כל ילדי ישראל באותה תקופה היו דומות להפליא: כולם אספו קלפים כאלה ואחרים, ניירות מוזהבים, עטיפות של מסטיקים, בולים,
ניירות מכתבים ריחניים ומפיות.
כולם קפצו בחבל, או בגומי, שיחקו בכדור, בגוגואים ובגולות עם ילדי השכונה, או בחמש אבנים. 

את רוב זמנם בילו הילדים בחוץ. צעצועים היו במשורה, ועל צעצועים מיוחדים כמעט שלא ניתן היה לדבר.
את אלו, קיבלו הילדים רק כשחזר אדם קרוב מנסיעות לחו"ל ואלו היו נדירות. 
על הצעצועים היקרים הללו שמרו הילדים מכל משמר. הם העריכו את נדירותם וידעו להנות מהם עד תום. 

בין צפיה בטלויזיה למשחק עם חברים ברחוב, ירון גילה כשרון רב בציור והעביר שעות אחר צהריים רבות בחוגי ציור ויצירה.
לכן, אך טבעי היה שלאחר שהשתחרר משירותו הצבאי ירון החליט לפנות ללימודים בתחום יצירתי בו יוכל להביע את עצמו, 
ובחר בלימודי עיצוב אופנה ב'שנקר'. 

עוד בתקופת לימודיו, ירון החל להציג בתצוגות אופנה. 
ומיד לאחר סיום לימודיו ירון הופך להיות מעצב אופנה בינלאומי מצליח ולקול ייחודי בשדה האופנה.
בתקופה זו, ביקר תדיר בבירות האופנה השונות בעולם, והחל ללקט באדיקות צעצועי וינטאג' שהופכים להיות בסיס האוסף העצום המוצג בפניכם. 

האוסף של ירון, אקלקטי, גדוש וססגוני. 
למרות שניתן לראות את החוט המקשר בין הפריטים השונים, מעיד ירון על עצמו כאספן שאינו מתחייב לקו מסוים או תקופה מסוימת.

וכך, לאחר שנים רבות של פיתוח האוסף הפרטי שלו, הגיע הרגע בו החליט ירון לחלוק את שמחת הילדות הנוסטלגית הזו עם אנשים נוספים, 
שיוכלו לבקר ואולי להידבק באותה תחושה תמימה של התפעמות
והיקסמות מהדברים הקטנים ששעשעו אותנו בילדותנו ומלאו את לבנו התמים בשמחה.